אוגוסט בגינה

הקיץ בעיצומו – חם ולח ואין כל-כך מה לעשות בגינה. אך עם זאת, זהו זמן מצוין לתכנן את הגינה לשנה החדשה. אז מה עושים?

תכנון

כדי שנוכל למצות את הגינה שלנו, כדאי שיהיה לנו תכנון. תכנון מתחיל במיפוי הגינה: הגבולות שלה, המבנים, העצים, הערוגות, ריהוט גן וכל דבר שמצוי. חשוב שבעת התכנון נראה את כל התמונה:

– גבולות: מה יש מסביבנו? למשל גדר, עצים וכל דבר גבוה יחסית גורם לצל. צל או מאגר מים מפחיתים את טמפרטורה. כביש מעלה את הטמפרטורה וגם את רמות הזיהום.

– מבנים: יוצרים צל. צל מפריע לחלק מהצמחים וחשוב לאחרים. צידו הצפוני של המבנה יהיה מוצל כמעט במלואו, בעוד שהדרומי ייהנה משעות השמש המקסימליות. צדדים מזרח ומערב ייהנו מכמות שעות אור משתנות, בהתאם לזווית.

– עצים: הזדמנות לחשוב האם אנחנו נהנים מהעצים, האם מועילים לנו או שאולי עדיף להחליפם באחרים. לעצים חשיבות עצומה במהות של הגינה – משפיעים על אור וצל, נותנים צבע, משפיעים על הרכב האדמה ועוד. חלק מהעצים יוצרים אדמה לא ידידותית לצמחים אחרים כמו ברושים ומחטיים נוספים.

– רב שנתיים נוספים: שיחים, צמחי מרפא, צמחים מטפסים, תבלינים ועוד.

– מקורות מים: ניקוז מהמרזבים או ממזגן, בריכה קטנה, נגר שמגיע ממקורות אחרים – בית סמוך וכו'.

את המיפוי כדאי להכין על דף (או בתוכנה מתאימה). לפני שאנחנו ממשיכים לתכנון, כדאי לסרוק ולשמור אותו לשנה הבאה. כך לא נצטרך לחזור על המיפוי, אלא רק לעדכן אותו.

תכנון הגינה

תכנון הגינה הוא אמנות. ננסה לתת כמה טיפים ברוח הפרמקלצ'ר.

גישת האזורים

בגישה אזורים של הפרמקלצ'ר, מחלקים את הבית והגן למספר איזורים. אזור 0 הוא בית, אזור 1 הוא הגינה הקרובה, אזור 2 אזור רחב יותר וכו'. באזור 1, נשים מרכיבים שיש הקשר חזק אל הבית: פינת תבלינים, פינת קומפוסט, פירות שדורשים קטיף יומי כמו לימון ועוד. אזור 2 ישמש לגן הירק, בוסתן פרי. אזור 3 ישמש לפרנסה – למשל אזור עם מספר גדול יותר של פירות או ירקות שנגדל במטרה להחליף בתמורה למשהו אחר.

להשלמת התמונה – אזור 4 ישמש למרעה או לשימור על עצמים מקומיים. אזור 5 נקרא אזור הבר או לב פועם. באזור 5 לא נתערב, כדי ללמוד על מה שקורה באופן טבעי באזור שלנו.

החלוקה לאזור מתבסס על הרעיון שאנחנו נמצאים הרבה באזור הבית (והשביל החוצה) ופחות מסתובבים ברחבי הגינה שלנו – למשל בצד האחורי של הבית או בגג שלו.

תכנון אקלימי ומים

בשלב המיפוי שמנו לב לאור וצל, למקורות המים. כעת נוכל לתכנן חלוקה של הגינה לפי חלוקה נוספת: אזור יובשני – עתיר שמש ומועט במים. אזור כזה יתאים לצמחים סוקלנטיים, למשל. אזור ארצישראלי: עתיר שמש עם השקיה. איזור כזה יכול להתאים לעצים ארצישראליים כמו זית, רימון. איזור עשיר במים יכול להתאים לעצים סובטרופיים כמו מנגו ורימון וגם להדרים: לימון, תפוז ועוד ועוד.
אזורים נוספים שנסמן – ערוגות לירקות, לצמחי מרפא. ערוגות מוצלות לצמחים שלא אוהבים שמש ישירה או אוהבים מעט שעות שמש ישירה.

מיפוי נוסף שנעשה הוא משטר הרוחות. הרוחות מושפעות מגורמים כללים – כמו רוחות המגיעות מצד הים או רוחות מזרחיות. גורמים נוספים משפיעים – מבנים ועצים אשר שוברים את הרוח הכללים ולעיתים גם מנקזים רוחות (למשל שדרת מבנים ארוכה). ישנם עצים הרגישים לרוחות – לדוגמא מנגו ופפאיה.

שמש מועטה

כמעט בכל גינה ישנו איזור עם מעט מאוד שמש. יש הבדלים בין הקיץ לחורץ. בעוד שבקיץ השמש נמצאת ברום השמיים, בחורף השמש נמצאת בצד הדרומי יותר ולכן בצד הצפוני של הבית יהיה יותר צל. מה ניתן לעשות? ישנם מספר צמחי תועלת שזה דווקא יתרון עבורם – לואיזה ומליסה למשל. בהכללה, צמחים המעדיפים את החורץ יסתדרו גם במקום מוצל יחסית.

סיכום

בבואנו לתכנן את הגינה נמפה את המרכיבים הפיזיים השונים: מבנים, גדרות, עצים. זמינות מים: מרזבים, ניקוז מזגן ועוד, משטר הרוחות וכל גורם אחר שיכול להשפיע על הצומח אצלנו.

לאחר מכן, נבצע חלוקה של הגינה לאזורים שונים. חלוקה פונקציונלית וחלוקה מיקרו אקלימית.

בשלב הבא, נתכנן את הצמחיה לאותו איזור. ועל כך, בפוסט בהמשך.

 

Leave a Comment